ההיסטוריה של השש בש 

ההיסטוריה של השש בש החלה בסביבות 3000 לפנה"ס בפרס העתיקה. מאז, השש בש טייל לכל פינות העולם, והתפתח לסוגים רבים ושונים של ואריאציות של שש בש. חלק מהואריאציות הרבות הן: פורטס, פלאקוטו, פבגה, אייסי-דוסי, הייפרגמון (הייפר שש בש), נקגאמון, טאפא, נרדה, קיובלס (ללא-קוביות), גולברה, שש בש רוסי, טריטאק, לונגאמון (שש בש ארוך), דודקגמון (שתים עשרה בש) ג'אקט, פוגה וכמובן משחק השש בש כפי שאנו מכירים אותו כיום. במובן הפשוט, ואריאציות של שש בש שונות משש בש, מכיוון שהחוקים שלהן שונים. אבל במובן הרחב ניתן לקרוא להן ואריאציות של שש בש, מכיוון שלכולן משותפים שלושים החיילים, זוג הקוביות, ועשרים וארבע טורי משולשים על הלוח. 

ההיסטוריה של השש בש התפתלה בין פרס הודו וסין במזרח, למצרים יוון ורומא במערב. הואריאציה הרומית לשש בש התפשטה באימפריה הרומית כולה. ואריאציה כזו שכונתה 'נארד' ומקורה במזרח התיכון, התפשטה מזרחה ומערבה, עם הכיבוש האיסלאמי. למרות שמשחק השש בש היה פופולארי באנגליה כבר החל מ1025 לספירה, השם שש בש הופיע לראשונה רק ב1645. 

התרומה האמריקאית להיסטוריה של השש בש היא קוביית ההכפלה, ששימשה לראשונה ב1920, והוסיפה מימד חדש למשחק השש בש. טעות נפוצה היא לחשוב שרק בעקבות המצאת הקוביה המכפילה הפך שש בש למשחק הימורים פופולארי. שחקני שש בש רבים מסביב לעולם כולו משחקים שש בש רק בשביל הכיף, האתגר והחברה. 

הפרק האחרון בהיסטוריה של השש בש, הוא השש בש המקוון. יש הרבה ואריאציות של שש בש שניתן לשחק ברשת, כמו גם משחק השש בש עצמו כמובן. היתרון במשחק מקוון הוא שניתן לשחק מהבית ללא כל צורך בלוח או חיילים, וניתן לשחק מול שחקנים מכל העולם.